סקירה: סינבד המלח, תיאטרון רויאל סטרטפורד איסט ✭✭✭

מריאנה נאופיטו, ג'וליאן קפולי, גבבי וונג ובן גוף בסיפורו של סינבד המלח. סינבד המלח

תיאטרון רויאל סטראטפורד איסט

רביעי, 14 בדצמבר 2016

3 כוכבים

הזמינו כרטיסים לסינבד המלח איזה סיפורים נפלאים יש באוסף של העלילות שהגיעו אלינו במערב כ'אלף לילה ולילה', ומכל הדמויות שבהם, כמה מרגש המוכרים ביותר: עלי באבא; אלאדין; ו... סינבד. מהן, היה זה בר מזל שקיבל מהמספרת המוכשרת, שחרזדה היצירתית, את הפורמט המושלם ליצירת סיפור מתמיד: מסע ההרפתקאות! כנראה שרק צוות האמיץ של 'אנטרפרייז' נוסע יותר ממנו. 'אלף לילה ולילה' מעניק לו שבעה מסעות, אבל אלה כמעט מתגמדים מול השטף של ההמשכים שנכתבו לאורך השנים, ובעיקר במאה ה-20 וה-21 בגרסאות קולנוע וטלוויזיה רבות.

קשה לומר אילו מסיפורים אלה נגנבו להצגת ההפקה הנוכחית. התסריט מגיע מהקולנוען פול סירט, שכתב גם את המילים לשירים הרבים של ההצגה, עם יותר מילים ומוזיקה מוויין ניונס ופרי מליאס. יש להם צוות של 12 שחקנים לעבוד איתם, וכל אחד מקבל לפחות דמות מפותחת אחת לשחק. יש אפילו שני גיבורים, כאשר סינבדדה (גבבי וונג) מופיעה (מדי פעם) כאחותו של הגיבור, בתפקיד שחשיבותו רבה והכתיבה שלו עשויה להזכיר לאנשים מסוימים את הופעותיה של ג'נט וב ב'מופע של מורקמב ווייז' (מובטח שחלק מהתפקיד שלה כנראה הגיע לסיומו במחלקת הספרות: אבל ברגע שמגיעים לשיר ה'גירל פאוור' הגדול לקראת הסוף, תוכלו להוסיף את המילים האלמותיות, 'תודה שצפיתם בי ובתוכנית הקטנה שלי').

מייקל ברטשאו, גבבי וונג, ג'וני אמובי, מריאנה נאופיטו בסיפור של סינבד המלח.

ולמרות זאת, הכבוד עדיין שמור לגיבור החמוד של הסיפור, אשר מגולם על ידי ג'וליאן קפולי העליז, ויש לו חבר מיומן, קוף שנקרא פאנקי (בובת בובה הנשלטת ומדובבת על ידי ג'מה סלטר); יש לנו שני קבוצות של רשעים: אחד, החצרן המרושע, הנסיך נאו-זה אוז (מייקל ברטשאו, שיודע לגרום לקהל של סטראטפורד לצחוק); ואחר כך, קפטן זקן ירוק (אנג'ל קמפ עלים ג'יידא) ועמיתו המקסים, קלאנקר (ג'וזפין מלויל); ישנה דמות של אחות, האחות (בצורתו של אמובי ג'וני רב קולג', שמנחה את הקהל לעלות על הבמה ולהכשיל את עצמם באופן משעשע ובשובבות פיוסה); ישנה הדמות הראשית בצורת הנסיכה (הנחרצת מריאנה נאופיטו), אביה הנאה והאלמן הוא הסולטן (בן גוף); ויש סיוע על-טבעי (מן הסוג המוגבל ביותר)ת בהישג יד מהגנונית הירוקה יפה אוז (הקומיקאית הבריקה עם קול נדיב, רינה פתניה). וישנן תפקידים נוספים (רבים) שמגולם על ידי חברי הלהקה.

העלילה כאן היא שהנסיכה תהא נתונה בנישואים למי שיחזיר לארמון את התיבה הזוובה מאי שבו קיימים קשיים רבים, כולל מפלצת עם תשע ראשים ובננות פסיכדליות. הכל מתחיל עם כמה אנימציות חכמות מצד פיט בישוף וקווין בולדווין, שמציבות את כל המופע בצורה ברורה וממוקדת אל הצעירים (שמשם הלאה צופים בתשומת לב לאורך כל המופע!). תאטרון רויאל איננו הבמה העשירה ביותר בלונדון, אבל כאן הוא עושה מעט מכל ועדיין נראה הרבה, עם סיבוב חמוד ומחסומים גבוהים, ותאורה מהמומחה דוד פלייטר, הכל בהפקה שהיא קצרה ומהירה מאוד בידי המנהל האמנותי קארי מייקל. גם התלבושות מבחינות במיוחד למרחק שהתקציב מאפשר. צריך להודות להארייט ברסבי וג'ני טירמאני על המראה של ההפקה. יש כאן כמה תנועות מובנות של קמילה בקלס. רוברט היימן הוא מנהל המוזיקה, והוא מצליח לשמור על הכל יחד, והקול שהלהקה הקטנה והמאוד יעילה שלו מייצרת מרגש אותו, מעצב הקול אנדרו ג'ונסון נותן עדיפות לתא הקרקעות כל כך, ששלמים רחבים של מילים נעלמים במוח הדף האנרגטי. ניתן לחשוב שיהיה די קל להנמיך את הצליל של הלהקה קצת. השחקנים והקהל יהיו מאוד אסירי תודה.

אלים ג'יידא וג'וזפין מאלויל בסיפור של סינבד המלח

פחות פשטות בפתרון הם הבעיות עם התסריט שנוח להם להצטבר ללא מבנה קוהרנטי או הגיוני. לדוגמה, המופע מתחיל עם הפיראטים הרעים שמציגים עצמם לנו וזה לא ברור למה הם נהנים מהפריבילגיה הזו. מייקל עושה הכל לשמור על הכל בתנועה לכוה שניתן שלא נחשוב על אי נוחות כזו, אבל הם מתרבים. הרבה מהתסריט הוא 'לספר' ולא 'להראות', שגורם להמון סצנות הסבר להיות מילולי וריק ממתח ומוריד את האנרגיה שהבמאי כל הזמן מנסה לשמור עליהם. פעולתה של המעשה הראשון נראית כמתקדמת לנקודת היציאה כדי למצוא את הקופסה המסוכנת באי,… אבל לא. יש עוד דרך לעבור, לפני שבסוף מגיעה ההפסקה.

למרות זאת, ישנן כמה סידורי קרבות נהדרים מאיאן מקרקן, ריקוד סגנוני מקסים מאת פיליפ מיכאל תומאס וכמה אשליות מהממות מסקוט פנרוז (ישבתי בשורה החמישית, ואין לי שום רמז איך הם עשו את זה!). בסופו של דבר, המופע מביא תחושה כנה ואדמתיים, ומעניק משהו חדש, בעודו מציע כמעט את כל הרכיבים 'המסורתיים' (חוץ מסצנת הבייק-אוף בג'ונגל, שאיכשהו רציתי לראות, אך שלא התממשה). כמה אנשים המגיעים כנראה מגיעים לתיאטרון רק לראות את פנתרקריסטמס, וזה בהחלט לא מאכזב. כנראה שאחרים עשויים להיות מעודדים ללכת ולקרוא אודות הסיפורים היפים מהם הדמות הראשית הגיע. ואחרים יהיו פשוט מעריכים שזה מספק שעתיים וחצי בהם הם לא צריכים לנסות לבדר את ילדיהם: המופע יעשה את זה בעבורם.

עד 21 בינואר 2016

תמונות - שארון וולס

הזמינו כרטיסים לסינבד המלח בתיאטרון רויאל סטראטפורד איסט