חזרה לעבר בחמישי: אמילי רדפאת'

השבוע בזרקור על העבר אמילי רדפאת' מדברת על גילום יוליה מול רומיאו של סאם טאטי ואיך אתה מגלם הקאה בפסטיבל אדינבורו פרינג'.

אמילי רדפאת' מה היה המופע הראשון שלך בתור ילד, ומה הוביל אותך לעולם התאטרון?

כשהייתי ילדה, כמו הרבה ילדים, ההופעה הראשונה שלי הייתה בסלון עם בני דודים וחברים. נהגנו ליצור כל מיני מופעים ולגרום לכל המבוגרים (שאולי לא כל כך רצו) לשבת ולצפות. אני חושבת שנכנסתי באמת לתוך עולם התאטרון/אמנות חיה כאשר עשיתי את העבודה הסופית שלי ברמת A-Level. זה היה על מדוזה, עם טקסט מינימלי ומראה גרוטסקי ויפה. הבנתי כמה רחב יכול להיות התאטרון וידעתי שאני רוצה להישאר ביצירה ובהופעות.

אנחנו ממש נרגשים שאת משחקת את תפקיד יוליה האייקוני, לצד רומיאו של סאם טאטי. איך היה להרכיב מופע במהלך מגפה? אילו אתגרים עמדת בפניהם וכיצד התגברת עליהם? זה היה ניסיון נהדר, זה באמת הראה כמה הענף הזה חזק וחדשני. צילמנו הכל על מסך ירוק והייתה רק יום אחד, אחרי שבדקנו לקורונה, שבו הצלחנו אני וסאם לצלם את הסצנות האינטימיות. זה היה משימה עצומה לסיים ב-12 ימים בלבד, אבל זה רק הוסיף לדחיפות ולנחישות של היצירה. לא היה לאן להסתתר וזה היה מועיל ומרגש עבורי. (ראו כאן את הלוח הקרנת הסרט).

סאם טאטי (רומיאו) ואמילי רדפאת' (יוליה). צילום: ריאן מטקאלף מדוע התאטרון חשוב לך?

יש משהו כל כך מיוחד בתאטרון ובביצועים חיים בכלל. מדובר בזרים שנמצאים בחדר ומשתפים בחוויה יפה, שבה אתה מקווה שתצא מהאירוע עם תחושת הרמה או שתזכור משהו. זה מזכיר לך איך לשחק וליהנות מהחיים, ואני מרגישה שזה חשוב במיוחד כשאנחנו מתבגרים.

מהו התהליך שלך בכל ערב כשאת ניכנסת לדמות עבור מופע - במיוחד לדמות כמו יוליה!

אני חוזרת לכל הדמויות שיצרתי לדמות, עושה מדיטציה ואז אומרת לעצמי לשחרר ופשוט להיצמד לזה.

מבין כל הדמויות הנפלאות של שייקספיר, מי הכי דומה לך?

אני לא חושבת שהיא דומה לי בהכרח, אבל אני אוהבת את התשוקה של יוליה ואני בהחלט רוצה לקחת חלק מהלהבה הזו איתי.

לאחרונה גם השתתפת בסרט באורך מלא 'עזרה' בתפקיד גרייס. מהו ההבדל העיקרי עבורך בעבודה מול מצלמה לעומת תאטרון? האם יש לך העדפה?

אני מרגישה שההבדל היחיד הוא הקהל, אז במקום לשחק עבור האודיטוריום האחורי זה מול מצלמה קרובה. יש אנרגיה לתאטרון חי שאני מאוד אוהבת, אבל האפשרויות של המסך מרתקות אותי, אז אני לא חושבת שיש לי העדפה.

אמילי רדפאת' ספרי לנו על אחת הזיכרונות הכי טובים/מצחיקים שלך על הבמה?

פעם אחת בפסטיבל אדינבורו פרינג', שיחקתי את גילומו של הקאה עבור קטע ליצנות. במהלך המערכון, הייתי מבקשת את השם של מישהו מהקהל ומזמרת עבורו. זה היה לקראת סוף ההופעה וכולנו היינו מותשים, וכששאלתי את אחד מחברי הקהל לשמו, הם אמרו אמילי. כל כך התרגשתי, נאנחתי כמעט ואמרתי "זה השם שלי", אבל במקום זה פשוט התחלתי להסתובב ואמרתי "לא משנה... אני פשוט... מכירה מישהו בשם הזה." אני חושבת שהם הבינו.

אילו שלושה דברים תמיד אפשר למצוא בחדר ההלבשה שלך? לדוגמה, קמעות מזל...דברים שעוזרים לך על הבמה...סוכריות m&ms כחולות...

אוזניות. מים. יומן.

צילום: מארק פיקת'ל אם חייך היו מחזה, איך הוא היה נקרא, ולמה?

שאלה טובה...

משהו כמו "בטח, למה לא." או "בואי נלך על זה..." כי אני מרגישה שדברים קורים סביבנו כל הזמן והכול הוא בתהפוכות מתמדת, אבל כשאני כאן, נשארת פתוחה ומאפשרת לכל דבר לקרות, אני מוצאת חוויות חדשות שמעולם לא הייתי מכירה אם הייתי מכריחה זאת.

איזו עצה היית נותנת לכל הבוגרים החדשים - גם של 2020 וגם של 2021 הקרובים?

הכל מגיע ממורה למשחק ג'ון אוסבורן ג'ונס:

·        מה שבשבילך לא יעבור אותך. (אלא אם לא תעשה שום דבר לחלוטין חה חה)

·        אין לך מה להוכיח לאף אחד, אפילו לא לעצמך.

·        צא מדרכך ותאפשר למה שקורה לקרות.

עבודה זו היא רק משחק אחרי הכל ואם אינך מקבל את העבודה, זה רק אומר שזה לא היה בשבילך. אנשים לעיתים קרובות אומרים "זה תחרות קשה" או "זה מי שאתה מכיר", כשבאמת יש הזדמנויות שם וכשאתה מוכן ומוכן, ההזדמנות הנכונה תבוא אליך.