ביקורת: H R Haitch, תיאטרון יוניון ✭✭✭✭

ג'וליאן איבס סקירה את H R Haitch - קומדיה מוזיקלית מלכותית בתיאטרון יוניון.

אנדריאה מילר, אמילי ג'יין-קאר, כריסטיאן ג'יימס, טורי-אלן מרטין, פרינס פלקי וכריסטופר ליין ב-H R Haitch. צילום - ניק ראטר H R Haitch תיאטרון יוניון,

14 במאי 2018

4 כוכבים

הזמינו כרטיסים עכשיו

פרשנות מצחיקה ומקסימה לסיפור 'פיגמליון' המוכר מוגשת לנו לקיץ - ולחתונה מלכותית קרבה ובאה - ברומנטיקה הזו על נערה ממסבאה מאסקס שנוצאת להינשא ליורש העצר. לראשונה נראתה - על ידי כמה ברי מזל - בהופעת סדנת זיכרון בכנסיית השחקנים ב-2015, כעת היא מגיעה אלינו מפותחת ומבשילה בשיתוף פעולה בין תיאטרון אייריס (המפיקים המקוריים) ותיאטרון שרפנל. מאז אוונס כתב את הספר והליריקה, ומלא אותם בסטירה פוליטית חדה ובדיבורים שגדרו בקלות פטישיים, בזמן שלוק ביטמן ממלא את הפסקול בעיבודים מוזיקליים עליזים, בלדות מרגשות, ופרודיות 'קראון אימפריאל' חודרות: מנהל מוזיקלי הוא אוליבר ג'ורג' ראו, יושב ליד הפסנתר מסבאה, ממש בתוך הפקה מרהיבה של ג'סטין ויליאמס וג'וני ראסט למסבאה ציבורית בבארקינג (בקומת הקרקע), עם רמה מוגבהת המייצגת את 'הארמון', ומדרגות יפות לרוץ למעלה ולמטה בין שני הרמות החברתיות הללו. בן ג'ייקובס מאיר אותה בקלות חיננית, ומדי רוס-מאסון מלבשת את החברה בתלבושות חסרות תקדים ונעימות, המעורבות בין הגרנדיוזי והמגונדר.

טורי-אלן מרטין וכריסטיאן ג'יימס ב-H R Haitch. צילום: ניק ראטר

באופן מדהים, צוות של שישה בלבד מצליח לשאת את כל הסיפור, בראשות ביצוע מרכזי עשיר של טורי אלן-מרטין כצ'לסי טיילור, בתו של בעל המסבאה (אלמנה) שהתאהבה בנסיך הסמוי העובד כאיש בר בין כולם, כריסטיאן ג'יימס כבטי המאיר והעליז (או בקיצור, פרינס אלברט). שלל שמות מלכותיים 'חדשים/ישנים' משמשים כאן, עם נסיכה ויקטוריה (נורא מציגה אמילי ג'יין קאר) כאחותו הדוחפת של בטי (מתלוננת שהיא רק 'השנייה ליורש'), פרינס ריצ'רד (מגוונים מהמון כריסטופר לין) כאביהם האלמנה - כן, הוא גם משחק את אביה של צ'לסי - ומלכת מרי (המלכה רבת-הפה, וסבתא לברט וויק, וכן סבתא כפולה לווירה). הולכים איתי? בתסריט המסודר של אוונס, הכל נורא ברור וקל לעקוב. אה, בתוספת נציג המעמד הנמוך לממשלת אסקס, נייתן (פרנס פלקי החזוי). זה האנשים שאנו מכירים הכי טוב.

פרינס פלקי ואנדריאה מילר ב-H R Haitch. צילום: ניק ראטר

ישנם גם מספר חסר של אינטרפולציות בטלוויזיה גדולה (כמה דברים מאחדים את האומה!) משחקנים אחרים המשחקים דמויות ציבוריות שונות בחדשות, או מספרים לנו את החדשות. זו הופעה שכפי הנראה תחת עורה יש המדיה הכוכבית של הסלבריטאות - כולל הסוג התוארתי. עם זאת, המחברים בחרו למקם את הפעולה במרחק שבע שנים אחורה, ל-2011. הם משוכנעים בחכמת הצעד הזה; ובכל זאת, אני לא מצליח להימנע מהתחושה שלכלום אין תאריך כמו סטירה פוליטית. ההומור עובד עלינו בצורה קסומה כאילו היה קורה רק עכשיו. זה יכול להיות חשוב למחברים לחקור בדיוק מה אנשים התעניינו או לא לפני שבע שנים ארוכות, אבל אני רק תוהה אם הקהלים באמת יסתבכו בזה כמו שהם?

הצוות של H R Haitch. צילום: ניק ראטר

בינתיים, על הבמה, מנהל אמנותי איריס, דניאל ווינדר ממשיך לשמור על הכל מתנועע בחן, עם כמה מהלכים מהירים אך פשוטים מכוריאוגרפית לילי הוקינס, שאף פעם לא שוברת את הכשף של איפה אנו אמורים למצוא את עצמנו, או מי שהדמויות הללו הגדולות מהחיים באמת משמעותיות להיות. הכבוד ל'ריאליזם' בקריזה הפאנית של העלילה עובד כולו לטובת השחקנים, שמצליחים בעקביות להחזיק אותנו 'בצד', והשותפים ללכת עם הג'יבות המדהימות שלהם שמתנאפחות ממעפר לאזניים. למשל, השפה יכולה להיות מבלבלת בקללותיה, אך האמת ההגשה, שנשמרת באופן מופתי, מעוררת בך הקשבה - ואתה באמת תשמע לא קללות, אלא קטלוג של שורות שובבניות ושל רהיטות לשונות. זה עונג טהור, והצחות הבטן שהיא מעידה, הצחוקים השובבים, מצדיקים את הנוכחות שלה יותר מהכול. זה נכון בעיקר למערכה הראשונה, שכתובה היטב ומוחקרת בחוכמה, ממוקדת בתכנון המבריק של האגדה ה(עכשווית) הזו. החלק השני מחוקק פחות בקפידה, עם כמה הארכות שסביר להניח היינו יכולים לוותר עליהן: המחברים מתייחסים באחת לשיר ביניים של חג המולד אודות שולחן; הוא ארוך, ונכתב נהדר, אבל אולי לוקח אותנו למסקה רחוקה מדי מההמרצה האנרגטית של הפעולה העיקרית. יש גם מפרוס קומפוזיציה של שיר מתאלום מקורות נוספים לברטי, והדבר יושב בצורה קצת מוזרה בין הקומפוזיציה שלמה שביטמן ואוונס חיברו. הקהלים יצטרכו להשמיע את האלמנטים האלו כמיטב יכולתם.

תצאו מהחוויה עם התחושה החמימה והנפלאה שידעתם - בעקיפין - שביצעתם שובהבות, וכמו התגובה המתוזמנת בצורה מדויקת של טורי אלן-מרטין, כאשר נשאלת שאלות לא מתאימות כמו 'האם את בתולה?', ... השאירו השהיית זמן רב..... מתבוננת סביב בזמן כמו נער תמים ביערות, לפני התשובה, כל העיניים פתוחות ושלא יוסח לדעת: 'באיזה?'

תזמינו עכשיו כרטיסים ל-H R Haitch