סקירה: עליך לירות באיריים, תיאטרון אומניבוס ✭✭✭✭

מרק לודמון סוקר את ההצגה החדשה של אלמנאק ארטס, "To Have To Shoot Irishmen", שמוצגת כעת בתיאטרון אומניבוס בקלפהאם

אלינור לולס (חנה) והקאסט של "To Have To Shoot Irishmen". To Have To Shoot Irishmen

תיאטרון אומניבוס קלפהאם, לונדון, וסיור

ארבעה כוכבים

אחת מהזוועות השנויות ביותר במחלוקת של מרד הפסחא 1916 באירלנד היוותה השראה למופע עוצמתי חדש של המוזיקאית ליזי נונרי. בשילוב דרמה ושירה, "To Have To Shoot Irishmen" מתמקד בפרנק שיהי סקאפטינגטון, כותב ופעיל שנעצר בזמן ששוטט ברחובות דבלין, מנע ביזות וקרא לשלום בעוד חבריו הרפובליקנים נושקים לנשק נגד שלטון בריטניה. למרות שמעולם לא הואשם, הוא הוצא להורג בטעות ובהוראת קפטן בריטי בוגדני, ג'ון בוון-קולתהורסט.

ג'רארד קרנס (פרנק) ורובי אוניל (ויליאם) ב"To Have To Shoot Irishmen".

במסגרת נרטיב מקוטע שנע לפנים ולאחור, אנו רואים את השפעת האירועים על אשתו של פרנק, חנה - שהייתה בעצמה סופרז'יסטית ידועה ולוחמת לעצמאות אירלנד - כמו גם את השפעתו על חייל אירי צעיר, ויליאם דובין, ששומר על פרנק בכלא, וקצין בריטי שנולד באירלנד, סר פרנסיס ואיין, שמנסה לחשוף את פשע המלחמה שהתרחש במשמרתו.

עם ריהוט שמעורער ועמודי ברזל חצויים, העיצוב של רייצ'ל רוני מספק תמונה שבורה כפי שהנרטיב שבור, משקף את הטלטלה הפיזית, הפוליטית והפסיכולוגית שקרתה. התפאורה מספקת משטחים קצביים לקאסט של ארבעה אנשים שמוסיפים כוח רגשי למופע באמצעות מוזיקת פולק מעוררת, מלווים זה את זה על פסנתר ומנדולינה. שירים מרגשים וזועמים של נונרי ו-וידאר נוריהים מוסיפים יופי קודר להפקה.

ראסל ריצ'רדסון (ואיין) ואלינור לולס (חנה) ב"To Have To Shoot Irishmen"

עם קול שירה השובר את הלב, אלינור לולס היא מעוררת חמלה ועצב כזעם והפסד כחנה המתאבלת בעוד ג'רארד קרנס מביא קסם אידיאליסטי לפרנק, עומד יציב מול מעצרו המבלבל. ראסל ריצ'רדסון הוא מעורער אנגלי כואיין שבעוד קולו חד, נאמנותו למולדתו אירלנד אינה מתיישבת עם שירותו לממשלה הבריטית. רובי אוניל בולט כדובין בן ה-18 שמוצא את עצמו מבולבל והרסני מהמוות חסר המשמעות של אירי אחר שהוא למד לכבד.

בבימוי מתוח של ג'מה קר, "To Have To Shoot Irishmen" של אלמנאק ארטס שופך אור על ארבעה חיים שהושפעו מבעיות באירלנד - כולם מבוססים על אנשים אמיתיים. זהו מופע אינטנסיבי ורציני, המתעלה בעזרת שירים שמציינים תקווה שממשיכה להתקיים למרות המוות וההרס.

רצה עד 20 באוקטובר 2018, ואז תמשיך לסיור בתיאטרון אברימן בליברפול, תיאטרון מרלו בקנטרברי, תיאטרון סוורן בשרוסברי, תיאטרון מאמפוד בקיימברידג' ו-המרכז לאומנויות באוניברסיטת אדג' היל, אורמסקירק.

הזמן עכשיו ל-To Have To Shoot Irishmen

תמונות: מייק מסארו