המשיכה המתמשכת של 'מסיבת אביגייל'

עם הפקות חדשות בתיאטרון קווין בהורנצ'רץ' ובתיאטרון האלא טראק בחודש זה, מרק לודמון בוחן את הפופולריות המתמשכת של "מסיבת יום הולדתה של אביגיל"

בברליז זכורות - אליסון סטדמן, אמנדה אבינגטון, ג'יל הפניי ומלני גוטרידג'

עם חקירת הנישואים והניידות החברתית לצלילי וטעמי שנות השבעים, "המסיבה של אביגיל" הייתה בהחלט הצגה לזמנו כאשר הוצגה לראשונה בשנת 1977 בתיאטרון המפסטד בלונדון. עמדות כלפי מעמד חברתי והשפעת ה"שחרור הנשי" ושינויים אחרים בחברה הוצגו במסיבת השתייה המביכה באופן כואב שארגנו בוורלי ובעלה לרנס עבור שכניהם, זוג צעיר בשם אנג' וטון וסו, שנמלטה מהמסיבה האפונימית של בתה בן ה-15, אביגיל, קרוב לבית.

לאחר שהותאמה ל-BBC1 מאוחר יותר באותה שנה, זה היה להיט עד כדי כך שהוא שודר מספר פעמים, כאשר אחד השידורים החוזרים זכה ל-16 מיליון צופים (בעקבות סופות ושביתה ב-ITV), וכך הציב את עצמו בדרך להפוך לקלאסיקה טלוויזיונית מודרנית. למרות שהתבוססה כל כך בשנות השבעים, היא המשיכה להדהד עם קהלים לאורך העשורים, עם חידושים קבועים, כולל ההפקה החדשה של החודש הזה בתיאטרון קווין בהורנצ'רץ' שבמזרח לונדון שתעבור לתיאטרון דרבי ולתיאטרון סולסברי. מאוחר יותר החודש, תיפתח הפקה חדשה נוספת בתיאטרון האלא טראק, בבימוי אמנדה האקסטבל כחלק מתוכנית Change Makers של מועצת האמנויות של אנגליה לתמיכה בפיתוח מנהיגים תרבותיים שחורים, ממיעוטים אתניים ובעלי מוגבלויות.

מלני גוטרידג' וליאם ברגין ב"המסיבה של אביגיל". צילום: מארק סיפל.

חלק מההצלחה של ההצגה נובעת מהתסריט של מייק ליי, שפותח דרך אילתרות עם השחקנים המקוריים, שתופס דיבור יומיומי ומוסיף לו קומדיה וברק סאטירי. בלב כל זה נמצאת בוורלי, שהפכה לדמות אייקונית של קומדיה בריטית, מפלצת חברתית מטפסת שנעשתה מתוך חוסר בטחון ורצון לחיים טובים יותר. במקור שוחקה על ידי אליסון סטדמן, היא הובאה לבמה באחרונה על ידי שחקניות כמו אליזבת ברינגטון, ג'יל הפניי, האנה ווטרמן, אמנדה אבינגטון ואפילו כוכבת הוליווד ג'ניפר ג'ייסון ליי (ראו למטה).

לא רק שהיא "הצגה ממש טובה", בוורלי והדמויות האחרות תורמות למשיכתה המתמשכת 41 שנים מאוחר יותר, אומר דאגלס רינטול, במאי ההפקה החדשה בתיאטרון קווין הממוקם בסמוך לגבול לונדון-אסקס שבו מתרחשת הפעולה. "היא עדיין מעוררת תגובה יוצאת דופן מהקהל כי הדמויות העשירות והמוכרות והמאבקים שלהן עם ה'נורמות' החברתיות החדשות של אז עדיין נכונות." הוא מציין ש"המסיבה של אביגיל" הייתה יוצאת דופן לתקופה שלה. "היא הסתכלה על הפרברים והאירה אור על בריטניה החדשה - זו של אינדיבידואליזם ומטריאליזם, זו שהכניסה את תאצ'ריזם. ארבעה עשורים מאוחר יותר, ההשלכות מהדהדות. ההצגה של ליי מציבה לנו מראה להרהר על זמננו."

ספייה אינגר כאבי. צילום: מארק סיפל

תיאטרון דרבי הוכיח את הנקודה הזו כשהזמין "תגובה" להפקה המקורית מאת הסופרת אטיה סן גופטה, כחלק מסדרת Retold של המנהלת האמנותית שרה בריגהאם, סדרת הצגות חדשות בהשראת קלאסיקות אשר מתמקדת בדמות אחת. שנכתבה ב-2018 ומתרחשת בפרברי מזרח לונדון, "אבי" מבצעת מחקר על חוויותיה של נערה בת 15 ממורשת מעורבת. "היא בוחנת את ההשלכות של הבחירות של הדורות הקודמים ואיך, ארבעה עשורים לאחר מכן, הן עדיין משפיעות על חיי הצעירים," מוסיף רינטול.

כקונטרה להצגה של אביגיל בתיאטרון קווין עד 22 בספטמבר, "אבי" בכיכובה של ספייה אינגר תעבור עם ההפקה הראשית לתיאטרון דרבי מתאריך 29 בספטמבר. בהערותיה על "אבי", מדגישה בריגהאם חלק מהסיבות לכך ש"המסיבה של אביגיל" עדיין רלוונטית 41 שנה לאחר מכן. "יש הרבה דמיון בין 1977 ל-2018, הדמיון הבולט ביותר הוא שב-1977 היינו שנתיים מהחלטה להצטרף לאיחוד האירופי ועכשיו אנחנו שנתיים מהחלטה לעזוב. עם אטיה, העליתי את השאלה: מה יש ל-15 השנים הבאות להוריש?" חפרנו בטקסט של "המסיבה של אביגיל", הרמנו את הנושאים ושקלנו מה יש לומר על זה היום. הפקה חדשה נוספת מתוכננת לאפריל הקרוב בתיאטרון אורצ'רד בדרטפורד בקנט בכיכובה של ג'ודי פרנג'ר כבוורלי.

ההפקה החדשה של תיאטרון האלא טראק, עם קתרין בנט-פוקס כבוורלי, מתרחשת מתאריך 27 בספטמבר עד 20 באוקטובר, במטרה לספק "גישה חדשה" ליצירה הוותיקה והאהובה, לפי במאית אמנדה האקסטבל. "כשאנו עוברים לעידן חדש עבור בריטניה, מתלבטים על מה שהפכנו ומי נרצה להיות, אני חושבת שראוי לקחת את הזמן לחזור ולחקור את המסע שלנו למקום בו נמצאים היום," היא מסבירה.

מייק ליי

בראיון ב"גרדיאן" בשנת 2009, ניסה ליי להסביר את הפופולריות המתמשכת של ההצגה. "היא עדיין נוגעת בדרך שבה אנחנו חיים," הוא אמר. "היא על שאפתנות ומטריאליזם, אהבה ומערכות יחסים. כמו רוב העבודות שלי, היא על המחלה שאני מכנה 'הדבר הנעשה' - בעצם, לשמור על הקצב עם השכנים." לאחר שגמר ביקור בסולסברי פלייהאוס מתאריך 30 באוקטובר עד 17 בנובמבר, תסתיים הפקת רינטול החדשה בין התאריכים 27 עד 29 בנובמבר בתיאטרון גרנד של תיאטראות העיר לוקסמבורג, שמנוהל על ידי השחקן הבריטי טום לייק-ברנס. לאחר חזרתה 'הביתה' למקורות הרוחניים במזרח לונדון, יהיה מעניין לראות מה האנשים של לוקסמבורג יעשו מהגסות בברלי ונשנושי האננס על קיסמים.

בוורלי לאורך השנים

1977 תיאטרון המפסטד, לונדון, עם אליסון סטדמן

1997 תיאטר קלויד, מולד, עם ויוויאן פארי

2002 תיאטרון המפסטד והשגרירים החדשים, לונדון, עם אליזבת ברינגטון

2005 תיאטרון אקון, אוף-ברודווי, עם ג'ניפר ג'ייסון ליי

2006 תיאטרון נורקוט אקסטר, עם ג'וזי ווקר

2006 ניו ויק, ניוקאסל-אנדר-ליין, עם אליזבת מארש

2007 סיור בבריטניה (תיאטרון קלאסי לונדוני) עם פולה ג'נינגס

2012 מפעל השוקולד מניר ווינדהאם, לונדון, עם ג'יל הפניי

2013 סיור בבריטניה (מניר), עם האנה ווטרמן

2013 תיאטרון סן פרנסיסקו, עם סוזי דאמילאנו

2014 תיאטרון קרב, לסטר, עם נטליה תומאס

2015 תיאטרון ליד האגם, קסוויק, עם פולי ליסטר

2017 תיאטרון רויאל באת', עם אמנדה אבינגטון

2018 The MAC, בלפסט, עם רושין גלאגר

2018 תיאטרון סאות'בנק, מלבורן, עם פיפ אדוארדס

2018 תיאטרון קווין הורנצ'רץ', עם מלני גוטרידג'

2018 תיאטרון האלא טראק, האל, עם קתרין בנט-פוקס