ביקורת: חלום ליל קיץ, תיאטרון הצעירים ✭✭✭✭

אנה מיידלי (הלנה) ב'חלום ליל קיץ' © קית' פטיסון חלום ליל קיץ

תיאטרון יאנג ויק

ארבעה כוכבים

הזמנת כרטיסים

בהצגה המחודשת של ג'ו היל-גיבנס ל'חלום ליל קיץ', פרחו להם מזמן הפיות המקסימות והרומנטיקה הקלילה שאולי הייתם מצפים מהפקה מסורתית. מקוצרת לשעתיים מהודקות, ההצגה לא מביאה לסיום מאושר אלא לעולם שהתגלה בו כשלון הפיות והאהובים נותרו מותשים מהחוויה שלהם ביער.

עם מראה בגובה מלא על הקיר האחורי, האלמנט הכי משמעותי שניכר מיד בהפקה הזו הוא הרצפה המכוסה בבוץ, המזכירה פסטיבל מוזיקה במדינה לפני הגשם. למרות שהבוץ שימש בצורה הרבה יותר בולטת בהפקת התיאטרון הלאומי של רוברט לאפאג' ב-1992, הקנבס בוצי הזה הוא יותר אקראי, מרמז שהעולם הפראי של היער תמיד נוכח גם בסצינות החצר האתונאית שגובות את ההצגה.

ג'ון דגליש (ליסנדר) ב'חלום ליל קיץ' © קית' פטיסון

ההערות החשוכות של טקסט שייקספיר מודגשות בסצנות הפתיחה שבהן איגאוס, בעזרת הדוכס של אתונה, תסאוס, מנסה לאלץ את בתו, הרמיה, להנשא לדמטריוס, אדם שהיא לא אוהבת, עם איומי מוות או להפוך לנזירה. התוכנית שלה לוותר על הכל ולהתחתן עם אהובה האמיתי ליסנדר מסוכנת על ידי חברתה הטובה הלנה, שמודיעה לדמטריוס שהיא מאוהבת בו.

כאשר ארבעת הצעירים נכנסים ליער ונופלים קורבן לקסם הפיות, קנאות והאלימות הטמונות פורצות לוויכוחים זועמים ומריבות כשהם דוחפים אחד את השני לקרקע ומתכתשים בבוץ. במיוחד מרגישים את המצוקה של הרמיה, בגילומה של ג'מימה רופר, שמאהבה פתאום דחה אותה לטובת חברתה הכי טובה, משאירה אותה שבורה וכמעט חסרת מילים גם לאחר שהסדר כאילו הוחזר. עם אנה מיידלי כהלנה, ג'ון דגליש כליסנדר ואוליבר אלווין-וילסון כדמטריוס, ארבעת הדמויות נראות עתידות לצער נוסף גם אחרי נישואיהם הספונטניים בחזרתם לחצר.

חברי הקבוצה ב'חלום ליל קיץ' בתיאטרון יאנג ויק © קית' פטיסון

הכעס והפלגנות רוויים גם בעולם הפיות שבו מייקל גולד עובר מתסאוס לאוברון ולויד האצ'סון משתנה מאיגאוס הדומיננטי לפאק פלגמטי קומיקאי. אנסטסיה היל היא היפוליטה מכובדת, צועדת בבוץ על עקבים, ונטול כבוד בגילומה של טיטניה, מתגלגלת בבוץ עם באטום בראש חמור, המביא אפקט קומיקאי נהדר, בגילומו של ליאו ביל.

באטום והחבר'ה המכניים מספקים צחוק נחוץ, במיוחד בהופעתם של פיראמוס ותיסבה בסצנה האחרונה, כמעט מסיחים את הדעת מהאהובים השרועים בצידי הבמה. בהנהגת מתיו סטיר כפיטר קווינס, הם אחראים לרוב ההומור שנשאר בגרסה הזו של הקומדיה ששייקספיר כתב, מדאגי מקמיקין כסנאג ביישן ועד אהרון הפפרנן כפרנסיס פלוט האקסטרוברטי והמופיע באופן יתר. אווירת הביזאר מוספת על ידי הפיה היחידה האחרת על הבמה, בגילומה של מלני פאפנהיים עם שירת קולורטורה קריסטלית, מעובדת על ידי הארווי ברוך, שמזכירה לנו את הפראיות האחר-עולמית המסתתרת.

מתיו סטיר (פיטר קווינס) עם הקבוצה של 'חלום ליל קיץ' בתיאטרון יאנג ויק © קית' פטיסון

עם מעט אביזרים לצד הבוץ, ההפקה תוכננה על ידי יוהנס שוץ, עם הקאסט בלבוש מודרני שהתחיל על ידי מיכאלה בארת'. ההצגה מציגה כמה רעיונות חדשים והבנות יצירתיות למחזה הנופיע פעמים רבות, כפי שהייתם מצפים מבמאי שמילא את הבמה של יאנג ויק בבובות מין מתנפחות ל'מידה כנגד מידה'. עם חלק מההומור שאבד לטון החשוך, זו הפקה איתנה שלעיתים חסרה אנרגיה אך מלאה בברק.

עד 1 באפריל, 2017.

הזמנת כרטיסים ל'חלום ליל קיץ'