סקירה: היום של הכלב, תיאטרון אטסטרה ✭✭✭✭

יום הכלב

תיאטרון אטסטרה, קמדן

18/08/15

4 כוכבים

התיאורים של מחלות נפש ודיכאון בספרות ובתיאטרון כוללים מספר בחירות ראשוניות. האם המחזה יוכל לאמץ את הנרטיב מנקודת המבט של הסובל או של אלה שהינם חלק מהסביבה החברתית של אותו אדם? תלוי בבחירה הראשונית הזו, נפתחות אפשרויות שונות. אם נקודת המבט היא של הקרבן, אז קיימת אפשרות לתכסיס שבו אנו מתחילים לתפוס את ה'מציאות' דרך עיני מישהו שיש לו תפיסה שונה מאוד על העולם - ואז אנו מבינים כי זו השלכה שלא משתפת את התצפיתנים החיצוניים. ניתן להשתמש בכך לשם ניתוק או – באופן חיובי יותר – להציג את האפשרות שמחלת נפש יכולה, בנסיבות מסוימות, להציע זווית ייחודית של שיפור או ניואנס על החיים היומיומיים שלאו דווקא שלילי, אלא מקביל ל'מציאות'. אם אנו הולכים בדרך השנייה הזמינה ומתמקדים במבט החיצוני של המשפחה, החברים והמקצוענים הרפואיים, אז המיקוד עובר למקהלת הפתעה, תסכול, כאב וניסיונות להבנה סימפטית והתערבות מרפאת מצד אלו שמביטים מבחוץ פנימה.

ההישג המשמעותי של יום הכלב הוא לשלב את שתי הגישות הללו בו זמנית במדיטציה מלאת רחמים, נוגעת ללב ובמקרים מסוימים מצחיקה על מה שקורה במשפחה כשהאחד מבין חברי המשפחה פשוט מתנתק מתהליכי החיים הרגילים. המחזה יוצר יחד, נכתב ומבוצע על ידי שלושה שחקנים כחלק מפסטיבל הפרינג' בקמדן. הוא מציע חשבון לא מגביל, נגיש ומעורר מחשבה על נושא תובע וקשה, עושה צדק מלא עם מורכבויותיו, תוך מציאת הרבה מקום להומור ותצפית מחושבת בקפידה על דינמיקות משפחתיות מאויירות בצורה אמינה. התוצאות הן לעיתים מטרידות ונוגעות ללב. זהו קטע מרוכז וקצר (כיום נמשך קצת יותר מחצי שעה) שיכול להפיק תועלת מפיתוח והרחבה נוספת; אבל הוא משתלב היטב במרחב המצומצם והאינטימי של תיאטרון אטסטרה (מעל הארמס אוקספורד). עומדים מעל חום הצהרים הסוערים של רחוב קמדן האי סטריט קיבלנו הרבה לספוג ולהרהר בו בנחת.

זו פריסה פשוטה מאוד... הארץ שולטת במיטה מקומטת שטרייסי אמין הייתה גאה בה, המכוסה בפסולת של מישהו שלא זז הרבה זמן.. טלפון, מחשב נייד, ארוחות לא גמורות, בגדים מושלכים; מאחורי הבמה יש שולחן עם עוד פרפנליה ביתית. שוכבת במיטה כשאנו מתחילים היא פולי וסטון (ג'ני דיקינסון), שהחיים שלה נעצרו. למרות הביטחון העצמי המוקדם, ההצלחה בבית הספר, מגוון החברים ובחור, פתאום היא איבדה כל ביטחון עצמי ואמונה בעצמה. היא לא יכולה לישון, היא מרגישה זרו כדי לתפקד, ומוצאת את כל ההתערבויות הכוונות הטובות שלהן חסרות תועלת ומעצבנות.

קיים יושר פתוח יחסית במפגשים האלו ובאופי התקשרותם שמרשים מאוד, ומגיע לו להגדיל חשיפה במרחב הצגה רחב יותר (אך לא רחב מדי).