סקירה: Code 2021: פרויקט תיאטרון סודי לסתיו, בתנל גרין ✭

קוד 2021: פרויקט תיאטרון סודי סתיו

בת'נל גרין

11 באוקטובר 2016

1 כוכב

אתה יודע שהפקה בצרות כשכל מה שיש לה הוא הבמה. וכשאותה במה היא בניין ענק ומרהיב, אולם עירוני אדוארדי בן זמננו בבת'נל גרין, שהוסב למלון מפואר, עם המדרגות השישיות והאולמות הקמרון שבה, שחזורים של אנגוס מקביין על הקירות ודקלים שמנפנפים עלווה במסדרונות הקרירים והקבלה הפתיעים, הצרה גדולה. וכך היה גם במופע האחרון של תיאטרון סודי.

הקבוצה הנועזת, אם גם מאוד דיסקרטית, Secret Studio Lab, השתלטה על החדר של המועצה לשעבר עבור רוב המופע, חלל שנשמר פחות או יותר בשלמותו, מאופיין בפאנלים של אגוז אוסטרלי ומולא בריפוד עור ירוק בשורות המושב הרחבות שלו, אם כי ההשפעה של רצינות אזרחית מושתתת עתה על ידי הוספת שטיח קטיפה רגועה בצבע שמנת. שם הוצג לנו דרמה משפטית בלבוש מסורתי, המזכירה מאוד את תיק אוג'יי סימפסון. עתה, דרמות מבוססות משפט הן בעלות מורשת ארוכה ומבוססת מאוד. קהלים מכירים היטב את הדקויות של פרוטוקולי בתי המשפט, וכאשר הם מדוקלמים כמושבעים במשפט רצח, כפי שהיינו כאן, הם רחוקים מלאמץ את התפקיד בעיניים עצומות.

זו חברה נועזת ונועזת שמכניסה את הציבור שלה למצב כזה. בעת קבלת גישה טבעית ומדויקת כזו, עליך להקפיד על הפרטים, או שחריגה כלשהי תתברר מיד, תחלחל את המאמצים שלך לבסס אמינות ומשמעות במה שאתה עושה.

חושים כאלה, לצערי, לא נראו מטרידים את הממציאים של יצירה זו 'Trial TV'. תוך עקיפה של כל דרישה לאמינות מרשימה, המחבר והבמאי של הבידור הזה (ריצ'רד קרופורד אולי לא כל כך ישמע צבעוני) דחף את הארועים ארבע שנים בעתיד, ופטר עצמו מהצורך לבסס את עצמו על עובדות. תחילה, ביקשו מאתנו לקבל את כל הענין בידי - נגיד - ג'וג' נהדרת ואמינה, במקום זאת הואיל לנו ספיב מוגבל בשם ריפ לאב, מנהיג איזה ניצול טלוויזיוני 'מציאותי' נורא. ובבית משפט נכבד, גבירותי ורבותי של מושבעים! אני אגיד לכם, שבנטישת הסטנדרטים שמצפים מהם על ידי ציבור התיאטרון, המתרחשים של דרמה זו, בעיני יושרה אמנותית, נכשלו בתפקידם לדאגה ולהיקף היגרתי ורב נזקים.

בעוד התקדמנו דרך המכניקה הצפויה לחלוטין של משפט (תוך פינה של קצת פחות משלוש שעות רחבות לב), צפינו בכמה אבל היטנו כמה מכללים הכי ראשוניים של המשחק. זמן קצר לאחר מכן התגלגלנו לחדר אחר במבנה (אולם קבלה מרווח שהוסב לחדר 'אחד': החלל הראשי רחב ומספיק כדי להכיל שורות מושבים לקהל, 'אזור' משחק סביב ספה גדולה-מדי ושידה כפולה, ומקלדת 'סטיינוויי' כבונוס). שם, התמודדנו עם קיר של זלוג, דרכו הבאנו, דומה למוצג בתוך תולעת נמלים לציבור בבית החרקים של גן חיות, סוויטה בגודל דירת ים סוויט שעוצבה בסגנון עכשווי, דומה למלון סטארק, שעמד כהצגה 'שחזור' סצנת הפשע. שם, למעננו, שני 'שחזורים' של הרצח התבצעו: אחד לכל אחד מהתובע והגנן. שם עשתה Secret Studio Lab עוד טעות אמיתית רצינית.

גבירותי ורבותי, כפי שנרמז קודם, האישום נגד הנאשם (אף כי לא היה כלי לעותר במועצה העצה, והאסיר ישב לידו נוכח התגובות) היה רצח. עם זאת, כאן, הצרופית הפאטריונית הציגה לנו פשע פשו של פניה שנגרם במפגרות איומות במכוון: במילים אחרות - הריגה ברגע. אף אחד במשפט לא נראה שם לב. כל אחד בקהל עשה. אוי, יקירי. מפט ירד חלק ניכר מיכולתנו להתבונן על התוצאה.

בחדר חזרה, נפגשנו עם המעיד הנמשך הארוך, שכל אחד מהם התחיל, כמו שצריך, על ידי העברת שמם המלא (אם לא באמת נשבע לומר את האמת, כל האמת, ו... הו, למה לטרוח!?). לאף אחד מהעדים הללו לא היה שם אמצעי. לא בלתי אפשרי, אבל נתון לשגיאות. התסריט היה מלא בתקלות מעצבנות, מטופשות כאלה, כל אחת משנה עוד מהסובלנות שלנו להתקדמות הקלה הלכתית המייגעת שלה בדרכי החוק הבנויות. האם כדאי