ביקורת: ג'יפסי, תיאטרון פסטיבל צ'יצ'סטר ✭✭✭✭✭

אימלדה סטונטון בתפקיד מאמא רוז. צילום: יוהאן פרסון ג'יפסי תיאטרון פסטיבל צ'יצ'סטר 11 באוקטובר 2014 5 כוכבים

בשנת 1959 נפתחה בברודוויי הצגה במה שמשמשת ככלי לחיזון כוכבת ברודוויי הנוצצת, אתל מרמן, ורצה למשך למעלה מ-700 הופעות. ג'יפסי התהדרה במוזיקה שובת לב של ג'ולי סטיין, עם מילים של סטיבן סונדהיים הצעיר (מרמן לא התירה לאדם לא ידוע לכתוב את הפסקול) ובוים וכוריאוגרף על ידי ג'רום רובינס. היא לא זכתה בפרס טוני אף על פי שהייתה מועמדת ל-8 קטגוריות.

ארבע עשרה שנים לאחר מכן, איליין סטריץ' הייתה אמורה לשחק את התפקיד הראשי, מאמא רוז, בהפקה בווסט אנד, אך מימון לא נמצא ולכן אנג'לה לאנסברי לקחה את התפקיד, והיא הועברה לברודוויי שם היא זכתה בפרס טוני.

מאז, תפקיד מאמא רוז נחשב לכלי המיועד לכוכבות הגדולות ביותר של ברודוויי: טאין דיילי, בטי באקלי, ברנדט פיטרס, פטי לופון, טוהבה פלדשוה וקרולין אוקונור. מעניין לציין שברנדט פיטרס לא זכתה בטוני על תפקידה כמאמא רוז אך ההפקה בה הייתה, של הבמאי סם מנדס, רצה במשך בערך 120 הופעות (או 15 שבועות) יותר מההפקה המוצלחת זוכת הפרסים של ארתור לורנץ, בה כיכבה פטי לופון.

אנשים טיפשים רבים חושבים שג'יפסי לא יכולה להספיק ללא מבצעת בסגנון מרמן/לופון כמאמא רוז; אלו הם האנשים שמבטלים את הביצועים של פיטרס כי